די , נמאס לי, אני רוצה להשתחרר ממנו, הוא מכביד עלי. זה מה שהיא אמרה במפגש הראשון כשהתיישבה מולי.
העבר שלנו קיים בתודעה שלנו ולפעמים זה מרגיש שאין לנו דרך לנהל את השליטה שלו באיך שאנחנו פועלות היום. הרי כולנו חווים את זה.
כל אחד בזמנו
עם חוויות החיים שמזדמנות אליו,
לכולנו יש את הרגע הזה
בו אנחנו מרגישים
ש-די. אנחנו רוצים לשחרר את העבר.
אנחנו רוצים,
לא לחשוב עליו יותר מדי,
נמאס לנו מלדבוק בחלומות על מה יכול היה לקרות,
פשוט רוצות לשחרר !
את האדם הספציפי הזה שעשה לנו, הכאיב לנו, פגע,
רוצות לוותר על האכזבה !
מהטעות שעשינו ושאותה אנחנו לא יכולות לשכוח,
רוצות להשתחרר כבר .
אז .. איך עושים את זה ?
לא עושים את זה.
לא ככה.
לא מנתקים מאיתנו את מה שקרה.
לא מוחקים את ההיסטוריה שלנו..
לא מוותרים על פיסות המידע והרגשות ושיעורי החיים שהיו.
לא “משחררים את העבר”.
הוא חלק ממי שאנחנו היום.
אז מה כן ? איך נמצא הקלה ?
תחילה, שלב ראשון :
ההבנה,
שמה שאנחנו רוצים לשחרר זה את הכאב –
שנצמד לזכרון.
אותו הרגש שעולה בנו
כשאנחנו חווים את העבר מחדש
ומביאים אותו להווה,
בא בעקבות מחשבה.
הרגש הזה מגיע
בעקבות תפיסת העולם שלנו,
מתוך הפרשנות שלנו לאותה סיטואציה,
מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו
על מה שקרה,
מאיך שאנחנו תופסים את עצמנו
בגלל אותה חוויה,
על מה שהסיטואציה הזו גורמת לנו
להאמין על עצמנו.
ההבנה הזו חשובה כצעד ראשון לשחרור.
♥
שנית:
תייצרו מרחק.
התבוננו במה שקרה מהמקום שאתם נמצאים בו היום.
תעלו גבוה בדמיון ותסתכלו על עצמכם
בעבר.
גדלתם מאז. גם אם ביום, בשבוע, בחודש.
אולי אתם לא מודעים לכך במחשבה היומיומית
אבל מאז, צברתם כל כך הרבה חוויות אחרות,
למדתם משהו על עצמכם, על אחרים,
על העולם.
הבנתם מה אתם לא רוצים .
בעקבות זה, חלק מהמערכת שלכם הבין
גם אם חלקית מה אתם כן רוצים.
גדלתם.
שאלו את עצמכם – מה אני יכול/ה ללמוד ממה שקרה ?
איזו מסקנה אני יכול/ה לקחת איתי אל העתיד ?
תרשמו את מה שעולה.
הכתיבה מערבת עוד תהליך עיבוד של המוח.
זה עוזר מאד להתרחק ולקבל פרספקטיבה שונה,
רחבה יותר.
♥
השלב השלישי:
קבלו את העובדה, שאנחנו חיים בתוך
ים של רצונות, תדרים, מחשבות,
של עוד אנשים . אנחנו לא לבד.
המציאות שלנו מורכבת ומושפעת
משלל כוחות טבע נוספים על שלנו,
ולכן, מה שנוצר בפועל, זו עובדה קיימת להרגע.
אל תתנגדו לה.
קבלו אותה.
אתם יכולים לבחור את ההתייחסות שלכם אליה,
כמובן. ורצוי.
ואם תרצו לשנות משהו, תוכלו, ככל שזה תלוי בכם,
אבל – מתוך קבלה של המצב.
מתוך השתלבות מודעת בתוך כל היש.
אני יודעת שזה לא פשוט
ולפעמים החלק הזה אפילו קשה ומלווה בכאב..
אבל זה הכרחי, לכל תהליך של שחרור
וריפוי פנימי.
♥
דבר נוסף לי אליכם 🙂
וכאן נכנסת
הבחירה, כמו תמיד.
האם להאמין או לא להאמין
שכל מה שקורה לנו,
הוא לטובתנו הגבוהה ביותר.
למרות הקשיים שעברתי
ואולי בזכותם,
אני מאמינה שכן.
מה איתכם ?
