אנשים רבים פונים לטיפול בבגרותם מתוך תחושה כללית שמשהו בפנים לא מתנהל כפי שהם מצפים.
אין בהכרח זיכרון של ילדות קשה, אלימה או פוגענית, ולפעמים נדמה שהכל היה ממש בסדר,
ובכל זאת קיימים קשיים מתמשכים בקשרים, בוויסות הרגשי או בתחושת הערך העצמי שמלווים את האדם לאורך שנים.
מהו חסך רגשי ?
חסך רגשי מתאר מצב שבו צרכים רגשיים בסיסיים לא קיבלו מענה עקבי ומותאם במהלך הילדות.
אין הכוונה בהכרח להזנחה או לפגיעה ישירה, אלא להיעדר מתמשך של נוכחות רגשית מספקת. לדוגמא:
- חוסר בהקשבה
- היעדר הכלה ברגעי מצוקה
- חוסר בשיקוף רגשות
- תגובות חסרות אמפטיה לכישלון, להצלחה, לעצב ולשמחה.
במצבים כאלה, הילד ילמד להסתגל למציאות ולתפקד, אבל לפעמים זה ישפיע תחושת ביטחון רגשי בקשר עם העולם.
חסך רגשי בילדות מעצב את דפוסי ההתנהגות והאישיות
חסך רגשי בילדות הוא תופעה נפוצה ושקטה, אשר עשויה להשפיע על תחומי חיים רבים בבגרות.
ילדים שחווים חסך רגשי נוטים לפתח דפוסי הסתגלות שקטים כמו:
- הימנעות מהבעת צורך רגשי
- עצמאות מוקדמת וקושי להישען או לבקש עזרה
- תחושת “אני לא רוצה להפריע”
- רגישות גבוהה לצרכים של אחרים
- קושי לבטא כעס, עצב או תלות
דפוסים אלו ואחרים נועדו לשמור על הקשרים החשובים כמנגנון הישרדות, אבל הם עלולים להפוך עם הזמן להרגל אישיותי של ויתור עצמי.
איך חסך רגשי בא לידי ביטוי בבגרות ?
בבגרות, החסך הרגשי יכול לפגוש אותנו בהרבה דרכים ולהשתקף במערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים כ:
- קושי לזהות רגשות או לדבר עליהם
- תחושת ריק, ניתוק או עומס רגשי לא מוסבר
- ביקורת עצמית גבוהה ותחושה שמשהו בי לא בסדר
- דפוסי קשר של ריחוק, ריצוי או תלות
- קושי לבקש עזרה או להיתמך
- חוסר ביטחון לתקשר רגשות
- קושי באינטימיות
- הימנעות וניתוק ממצבי קרבה
- תחושה כללית של בלבול או חוסר הבנה של כללי החיים
לעיתים, אדם שחווה את התופעות האלה יאמין שיש פגם באישיותו או יתאר את הדפוסים ככישלון אישי, מבלי להבין שמדובר בדפוסי הסתגלות הישרדותיים שנוצרו בשלב מוקדם בחיים והם ניתנים לשינוי.
למה חסך רגשי קשה לזיהוי ?
בניגוד לחוויות טראומטיות מובהקות, חסך רגשי לא משאיר זיכרון חד וברור, הוא פשוט קיים ונוכח אצל האדם כתחושה עמומה ומתמשכת.
כשהילדות נתפסת כ”בסדר” ושום דבר דרמטי לא קרה, עולה הקושי להצדיק את המצוקה שאנחנו חווים בהווה, כתוצאה מכך, אנשים רבים מגיעים לטיפול כשהם מתארים בלבול, הרגל של הלקאה עצמית או אשמה על עצם זה שהם חווים קושי ולרוב זה גם יוצר מידה של פגיעה בביטחון העצמי.
משמעות התהליך טיפולי
בטיפול, ההכרה בכך שגדלנו במציאות בה חווינו חסך רגשי מאפשרת הסתכלות חדשה על הקשיים הקיימים ובעיקר על עצמנו.
במקום לראות את עצמנו כבעלי פגם או חולשה, אנחנו מבינים שעשינו את הטוב ביותר בשלב מוקדם כדי לשמור על הקשרים החשובים שהיו לנו ולשמור על תפקוד הישרדותי.
תהליך כזה יוצר מצב שבו:
- אדם מבין את עצמו לעומק
- מתרחשת סליחה פנימית ומתחזקת האהבה העצמית
- מתחזק הביטחון והערך העצמי
- מתפתחת יכולת לזהות ולבטא צרכים
- נוצר עיבוד של תחושת כאב, אכזבה או כעס על מה שלא קיבל מענה בעבר
- לפעמים השחרור נותן מזור אפילו לכאבים פיסיולוגיים
חשוב לזכור שההתמודדות עם חסך רגשי אינה עוסקת בהאשמה של ההורים, אלא בחמלה כלפי ארועי העבר וביצירת אפשרויות חדשות בהווה והקשר הטיפולי עצמו, כשהוא עקבי מכיל ובטוח, משמש כחוויה מתקנת של נוכחות רגשית.