איך שאני חווה את העולם והדרך בה המוח שלי מסנן את המידע
שונה בהכרח מאנשים אחרים.
כי לכל אחד חוויות עבר שונות, אישיות שונה, מסקנות ואמונות שהתקבעו בו, ותפיסה
מתוכה הוא פועל.
אני יכולה לחוות את העולם דרך “המשקפיים” שלי בלבד.
לפרש סיטואציות מתוך המסננת האישית שלי הנגישה לי ברגע נתון.
לקחת החלטות מתוך בחירה על סמך המידע שמגיע אלי דרך המשקפיים שלי בלבד.
כן, במקרים רבים אני יכולה להעתיק את זווית הראיה של האחר, או להחליף את מסגרות
ההתייחסות והמשקפיים שלי ללא הגבלה כמה איפה ומתי שמתאים לי,
ובכל זאת תמיד ברגע נתון יש לי משקפיים כלשהם בהם אני משתמשת.
עם החיים, תוך כדי הבנתי מהו דפוס קורבן ואיך הוא היה קשור בקשר ישיר לתפיסת המציאות
שבה אחזתי, למדתי שלא חייבים! לא חייבים להסתכל דרך הפריזמה המסוימת הזו
על מה שקורה, על מה שקרה, ועל מה שיקרה בעתיד.
אפשר כן אפשר לשחרר. לבחור במה להתמקד, וגם בתחושות של מי להתמקד..
להחליף את משקפיי, לבחור אותם ולהחליט שגם אם קופצים על אפי
זוגות משקפיים שלא בחרתי בם במודע,
תמיד יש לי את הכח לשנות. להחליף. לבחור גם את המסגרת.
אחת מהמסגרות האהובות עלי ביותר היא זו שרואה את הכוונה החיובית אצל האחר,
כי כמו שאומרת אחת מהנחות היסוד ב, NLP לכל התנהגות או דפוס רגשי יש כוונה חיובית
מסוימת לאדם, יש שם מטרה נעלה עבורו .
יש את זו המפקסת אותי פנימה, דרך החוץ. ולא להיפך. זו שמזכירה לי במה אני רוצה להתמקד
שיועיל לחיי ומה אני רוצה להרגיש כך שיטיב את חווית החיים שלי.
אחת נוספת אהובה ביותר עלי היא זו אשר מודעת ומזהה את הכח העצום הפועם בקרבנו,
העוצמה הבלתי מעורערת הטמונה בנו מעצם קיומנו, ונפלא נפלא לחיות עם המשקפיים האלה
בשימוש מתמיד.
להגיד לכם שאין לי משקפיים אחרים פחות חיוביים? יש.
להגיד לכם שתמיד אני מזהה את כולם? אין סיכוי וגם אין לי כוונה כזו.
יחד עם זאת , מה כן?
יש לי מצפן. מצפן הרגשות שלי. כשאני מרגישה רע, כיווץ או תחושה שלא
עולה בקנה אחד עם מה שאני רוצה להרגיש, זה אומר, שכאן יש לי את יכולת הבחירה.
