זללני אנרגיה – איך להתמודד עם אנשים דרמטיים בחיינו ?

קורה לכם שאתם נפגשים עם מישהו ופתאום נשארים מרוקנים מאנרגיה?

הייתם שמחים ובמצב רוח טוב ופתאום כאילו מישהו שאב מכם את כל הכוחות?

לא הבנתם איך זה קרה בכלל..

אתם בסך הכל דיברתם קצת או הקשבתם קצת ושוב זה קרה.

יש שקוראים להם טיפוסים זללני אנרגיה או אם תרצו יותר ציורי מזה ״ערפדי אנרגיה״.

אני לא אוהבת את המינוח הזה כי הוא מעביר את האחריות לצד השני,

והרי אין אדם שיכול לפעול בעולמנו אם אנחנו לא מאפשרים .. במודע או שלא במודע.

אם כך, איך זה קורה, מה חלקנו בתהליך הזה ואיך מתגוננים? 

אנחנו כל הזמן חולקים ומחליפים אנרגיה בינינו

ולפעמים קורה שאנחנו נשאבים לעולמו של האחר, לדרמות שלו, למשחקי הכוחות שהוא מפעיל

ובעצם אנחנו מוצאים את עצמנו כל היום פועלים כ״תגובתיים״.

מישהו כועס עלינו אנחנו מגיבים או בהתגוננות או בכעס,

מישהו פוגע בנו אנחנו מגיבים,

קורה משהו במציאות אנחנו נכנסים ללחץ ודוגמאות יש כיד הדמיון הרחבה.

נכון, אין מנוס מלהגיב למה שקורה וליצור אינטראקציה עם הסביבה השאלה היא

מה קורה אצלנו בפנים כשאנחנו פועלים ומאיזה מקום אנחנו באים?

ראשית לכל, נצא מנקודת הנחה

שמאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית עבור האדם הפועל (שזו גם אחת מהנחות היסוד בNLP ).

כך קורה שאם אנחנו מזדהים עם כאב של מישהו יש במנגנון הפנימי שלנו

איזו שהיא אמונה שאומרת שזה טוב, מועיל, נכון לנו, לא משנה כרגע לאיזה צורך.

והדוגמא הזו למשל בה אנחנו מזדהים עם כאב של מישהו עד שזה כואב לנו ונוגע בנו כל כך

שם אנחנו ״מתרוקנים״, בעצם החלפנו את התדר השמח שהיינו בו בתדר נמוך יותר

של כאב וצער, והתחושה היא של חולשה, עייפות, איבוד אנרגיה.

באותה מידה יכול להיות לכם חבר או מכר שדפוסי ההתנהגות שלו סובבים דרמה

והוא מחפש תמיד את מי להאשים ועל מי לכעוס

ואתם מוצאים את עצמכם ״לא בסדר״ ובעמדת התגוננות תמידית לידו,

גם זו צורה של ירידה לתדר נמוך יותר

כי את הכח שלכם אתם מבזבזים על המאמץ לשכנע אותו בצדקתכם

או לתרץ ולהסביר את עצמכם.

חוץ מהמתלונן והמאשים יש גם את התוקפן, (מגיע גם בסוג של פאסיב אגרסיב)

שם אתם יכולים למצוא את עצמכם מותקפים,

מדברים אליכם לא יפה,

מאשימים אתכם וכשאתם מגיבים הוא נעלב ואז האשמה כפולה ומכופלת..

עכשיו אתם צריכים להוכיח שגם לא התכוונתם להעליב אלא להגן על עמדתכם.

כמה דברים שאני מציעה לעשות כשאתם מוצאים את עצמכם מרוקנים או מתרוקנים:

  1. אל תתעלמו מהתחושות שלכם, זה לא קורה ברגע, יש לכם זמן לשים לב

לכך שהנה אתם במצב תגובתי שאינו מועיל לכם וזולל מכם את הכח.

אתם תרגישו את הכעס של השני עובר אליכם, את העצב שלו, או הפחד שלו.

אין בכך שום תועלת, הרי, איך תוכלו לעזור למישהו לצאת מהבור אם הוא משך אתכם איתו למטה?

  1. כשאתם קולטיםתתרכזו בנשימה שלכם!קחו כמה נשימות עמוקות. הנשימה מחזירה אתכם פנימה.

אוספת אתכם אל העצמי שלכם, בכמה רבדים, גם אנרגטית גם מחשבתית וגם פיזית אתם מזרימים חמצן לתאים.

  1. אל תפסיקו את החבר שלכם ברצונו הטוב לשתף אתכם ולהכניס אתכם לעולמו,
    זה מבורך והכוונה חיובית ונהדרת,

מה כן יועיל?
למצוא את נקודות החוזק שבו, את נקודת המבט הטובה שבעניין,

הזכירו לו כמה הוא עוצמתי ויכול להתמודד עם כל מה שיבוא.

ואם לעצמכם יש צורך להזכיר זאת- היכנסו לבלוג שלי ולנצח אזכיר לכם..  🙂

  1. השתמשו בדמיון!חוקרים בעולם כבר גילו מזמן שהמוח לא מבחין בין דמיון למציאות

לכן עם הנשימה דמיינו איך אתם מבקשים ואוספים את כוחכם שהתפזר או עולים לתדר גבוה יותר.

  1. כשאתם שמים לב,אל תתנגדו, זכרו שכל מה שאתם מתנגדים לו אתם משקיעים בו

אנרגיה ותשומת לב וכך הקיום שלו בעולמכם גדל.

היכנסו לעצמכם ובחרו בחירה מודעת בשמחה ובשלווה.

אם יש צורך שימו שיר שאתם אוהבים, תחשבו על מישהו אהוב

או היזכרו בחיבוק נעים שקיבלתם לאחרונה.

מיד אתם עולים ברמת האנרגיה שלכם.

זהו להפעם , הכי חשוב שלא להילחץ כשזה קורה ולא להתבאס,

אנחנו כל הזמן לומדים ומפתחים מיומנויות וסובבים בני אדם נפלאים שמלאים בכוונות טובות.

דילוג לתוכן